רויאל אנפילד הימליאן

אדוונצ'ר עם רויאל אנפילד הימליאן

בכתבה הבאה אסביר למה לפי דעתי הרויאל אנפילד הימליאן הוא אחד מאופנועי האדוונצ'ר הטובים בעולם.
אין בכוונתי להכנס לפרטים טכניים יבשים. אפשר למצוא אותם באין ספור כתבות טכניות על האופנוע. אני רוצה להתרכז במהות, בפילוסופיה ובאיכויות של הכלי הזה שהופכות אותו למה שהוא.

קצת רקע עלי
אני רוכב על אופנועים שונים מזה 30 שנה ועל אופנועי אדוונצ'ר ודו"ש מאז 2012. האופנוע הוא כלי הרכב העיקרי שלי כל יום כל השנה. בסופי שבוע אני רוכב בשטח פתוח לא טכני, אוהב במיוחד מסלולים במדבר.
במהלך השנים האחרונות רכבתי והובלתי מאות טיולים בשטח עם רוכבים ברמות שונות וכמעט כל סוגי אופנועי השטח \ דו"ש \ אדוונצ'ר שנמכרים בישראל. בנוסף כתבתי את אפליקציית הניווט לאופנועים ADV RALLY שמשמשת אותי ואלפי רוכבים בארץ ובעולם להתמצאות בשטח. 
כלים שהיו לי: קאגיבה אלפאנט, ווספה 200, יאמאהה וי מקס, הונדה וואראדרו, קטמ 990, קטמ 690, הוסקוורנה 701 ורויאל אנפילד הימליאן.

יופי, אז מה הסיפור עם האנפילד הזה?
בשש שנים האחרונות אני רוכב על קטמ 690 והוסקוורנה 701 שניהם מבוססי פלטפורמת ה LC4 דו"ש קרבי \ אדוונצ'ר לייט מעולה שמתאימה מאוד לישראל. 

ההוסקוורנה 701 שלי - אופנוע דו שימושי קרבי מדהים

לקראת יום הולדת חמישים החלטתי לקנות אופנוע נוסף, מתון יותר, כלי אדוונצ'ר עם יכולת שטח מוכחת שייתן לי תחושת רכיבה רגועה ביום יום לעבודה וביטחון לרדת לשטח גם לבד כשצריך. להתלבטות הסופית הגיעו הטנרה 700, GS 800, הונדה 250 ראלי ורויאל אנפילד הימליאן. במשך שבועות ישבתי מול יד-2 בודק את הכלים בשוק ותוך כדי כך הרצתי תרחישים בראש - מה יקרה אם ארכב בשטח לבד בבוץ, בדרדרת , עד כמה הכלים יהיו אמינים שהרי כולם מלבד ההימליאן משומשים בני כמה שנים, איזה מועדוני חברים יש להם (לבמוו יש מועדון מעולה, לשאר קצת פחות), עד כמה הקהילה שלהם פעילה, מה שוק האפטר מרקט וכד' 
לבסוף - מה שהכריע את הכף לטובת רכישת הימליאן חדש הייתה ההבנה שזה האופנוע שייתן לי בשטח את הכי הרבה ביטחון לרכוב לבד. כבונוס הוא גם הזול מכולם למעט ההונדה, חדש עם אחריות ויש לו מראה מאוד ייחודי. ההחלטה התקבלה

.

אנפילד הימליאן - מראה ייחודי

אנפילד? הכי הרבה ביטחון בשטח? אתה בטוח?
כן. ואני אסביר. במשך עשרות שנים מטיילים בהודו ונפאל רוכבים על אנפילדים בתנאים מאתגרים. בשנת 2016 רויאל אנפילד החליטו לייצר דגם חדש מאפס - הימליאן שייעודו רכיבה בתנאי השטח המאתגרים של הרי ההימאליה. אופנוע ייעודי Purpose built עם שילדה ייעודית ומנוע ייעודי למשימה. גם המבחן המסכם היה איך לא, מסלול מאתגר בהימאליה.
את השילדה תכננה חברת האריס פרפורמנס האנגלית (חברה המתמחה מזה 40 שנה בייצור שלדות למירוצי גראנד פרי ונרכשה ב 2015 ע"י אייכר מוטורס הבעלים של Royal Enfield) ובתוכה הורכב מנוע LS 410 . פירוש האותיות LS הוא Long Stroke ז"א מהלך ארוך שמאפשר פעולת מנוע איטית, רגועה, טרקטורית עם הרבה מומנט בסל"ד נמוך.
בחברה הגדירו את הרכיבה על האופנוע כזרימה עם הטבע ולא כיבוש הטבע. האופנוע הזה לא בא לחצות נחלים בהרמת גלגל ולא לעשות דריפטים תוך כדי פניות בשטח. פה מדובר על פרד איטי שבא לקחת אותך לטיול ממקום א' למקום ב' ברוגע ובביטחון תוך כדי סחיבת כמה ציוד שרק תרצה.
אז האיטיות, הרוגע והמומנט בסל"דים הנמוכים אכן נוסך ביטחון אבל הדבר העיקרי ששובר שיוויון מבחינת תחושת הביטחוןן בשטח הוא ללא ספק גובהו הנמוך של האופנוע - רק 80 ס"מ שזה הכי נמוך שאפשר למצוא בסגמנט האדוונצ'ר. לשם השוואה ההאסקי 701 נישא לגובה של 95 ס"מ וה DR 650 לגובה של 86 ס"מ. ברכיבת שטח כל ס"מ קובע ובסעיף הזה האנפילד פשוט מככב

.

ההימליאן שלי עמוס ציוד בנחלים הגדולים בנגב - צניפים ציחור

אוקי, אז קנית, תתחדש. עכשיו ספר איך הוא בתכלס? 
ברכיבה בכביש הוא נוח מאוד, מנוע חלק, תנוחת ישיבה זקופה נוחה עם מושב רחב ותומך כמו כורסה. לוח המחוונים מספק את כל המידע שצריך ויותר ובאופן כללי חווית רכיבה מצויינת. נקודת התורפה בכביש היא המהירות המוגבלת שניתן להגיע איתו שזה סביב ה 110 קמ"ש. בהחלט לא מספיק לביצוע עקיפות בכביש מהיר במדינה מערבית. מצד שני האופנוע מרגיש רגוע ונעים במהירויות הללו ואפשר לרכוב ככה לאורך זמן ללא מאמץ.
אבל מה שהכי מעניין זה איך הוא בשטח...
כאן בניתי לו מעין "סרגל מאמצים" כאשר כל טיול מעלה עוד קצת את דרגת הקושי בשטח:

• בהתחלה לקחתי אותו לשבילים קלים ביער שוהם. תיפקד נהדר
• בהמשך, שבילים חוליים בחוף תל ברוך בת"א - הפתיע מאוד
• לאחר מכן רכבתי איתו (לבד!) למסלול מדברי קל ממצוקי דרגות לאלמוג - תיפקד נהדר
• דרך בורמה ויער קדושים כולל הסרפנטינות - ללא קושי
• לטרון הירידה מהמנזר - בלי בעיה
• פארק עדולם - ללא קושי
• חוצה מדבר יהודה מכפר נוקדים למצוקי דרגות - מסלול אתגרי. עבר ללא קושי פעמיים
• הר כרמילה - השביל הסודי המטפס אל רום ההר - בלי בעיות
• המסלול ממחסיה לבר בהר - קלי קלות
• טיול לילה ערד הר כיפון, נחל סדום - קלי קלות
• טיפוס מעלה עזגד - קל
• ירידה מהר קומות - היה קשה אך בוצע בהצלחה
• טיפוס לקבר שמשון הגיבור ביער צורעה - שום בעיה
• דו יומי בנחלים הגדולים ציחור צניפים פאראן בדשדש עם ציוד מלא - ללא קושי מיוחד 

    
וכך, משבילים פשוטים ביער, דרך חציית מדבר יהודה ועד דו יומי בדשדש של הנחלים הגדולים בנגב, עמוס ציוד בחום כבד, ההימליאן עמד בכבוד בכל המשימות ועשה זאת על פי חזונם של צוות התכנון ברויאל אנפילד - תוך כדי זרימה עם הטבע.
כפי שציינתי בפתח הדברים, הייתה לי תחושה לפני הקניה שהאנפילד ייתן לי תחושת ביטחון בשטח אבל לא חלמתי שזה יהיה עד כדי כך שאתקשה למצוא הצדקה לצאת לטיול עם ההאסקי. פשוט מדהים.

נותן לך ביטחון לעשות דברים מטורפים בשטח. מוטי זריבי מנסה לטפס את הר קומות!

אבל הרבה אופנועים יכולים לעשות את המסלולים האלה אז מה בעצם עושה את ההבדל?
לקח קצת זמן עד שנפל לי האסימון אבל בסוף הבנתי - מה שמייחד את האנפילד הימליאן הוא יכולת נשיאת המשקל העצומה שלו תוך כדי שמירה על נוחות הרכיבה והיכולת לנוע בשטח. אפשר להעמיס ציוד רב על הרבה אופנועים אבל ברובם זה ישפיע מאוד על חווית הרכיבה, הרוכב יהיה דחוס על המושב עם יכולת תנועה מוגבלת והאופנוע יתפקד הרבה פחות טוב. לא כך בהימליאן - אפשר להעמיס אותו בהמון ציוד ועדיין להרגיש נוח ובטוח ברכיבה בכביש ובשטח. זה שווה זהב. זה מה ששם אותו בטופ של אופנועי האדוונצ'ר.

מאפשר לשאת ציוד רב בשטח - נחלים הגדולים בנגב 2022

בשטח, משקל האופנוע הוא קריטי וההימליאן שוקל 200 קילו (עם דלק) אז איך זה מסתדר?

אין דבר כזה משקל. תמיד זה משקל בהתייחס למרכז הכובד. בהימליאן מרכז הכבוד נמוך מאוד וזה מפצה על משקלו הגבוה. קל לתמרן איתו בשטח ויש לו יציבות כיוונית בשבילים ובכביש. עדיין, קשה כמובן להרים אותו כשנופלים אבל זה סביר יחסית לקרנפים שהם גם כבדים וגם גבוהים.

מה לגבי אמינות? אפשר לסמוך עליו?

תחשבו איזה QA מטורף עובר האנפילד הימליאן - מאז השקתו ב 2016 הפך לאופנוע ברירת המחדל לטיולים הקשוחים בנפאל. אלפי תיירים בכל שנה מגיעים ביחידם ובקבוצות לטייל , מעמיסים אותו בציוד ורוכבים בתוואי קשוח של הרי ההימאליה. ככלי השכרה הוא עובר חיים קשים מאוד, ניזון מדלק נחות ומטופל במוסכי מדרכה של מדינת עולם שלישי ואכן בשנת הדגם הראשונה נרשמו דיווחים על שלדות שנשברו ברכיבה אגרסיבית בשטח.
רויאל אנפילד לקחה אחריות, טיפלה בבעיות והוסיפה לא פחות מ 17 קילו של שיפורים וחיזוקים במהלך האבולוציה של הדגם. כיום לא ידוע על בעיות מיוחדות למעט Relay שמחליפים כדי לשפר את ההנעה הראשונית (אצלי אין בעיה), שמעתי גם על מיסב היגוי שמשתחרר, מצבר שנגמר מהר, אדים שנכנסים ללוח המחוונים וקלאץ' שנשחק ודורש החלפה. אני מסכם את זה כבעיות קטנות יחסית שיכולות לקרות לכל אופנוע שרוכבים איתו הרבה בשטח.

לגבי המנוע, אפשר לצפות שמנוע בנפח 410 עם 24 כ"ס, יחס דחיסה של 9.5 ל 1 ו- 2.3 ליטר שמן בעוקה יחזיק מעמד להרבה הרבה קילומטרים בלי שום בעיה.

היו כבר מטיילים רציניים שלקחו אותו לטיול סובב עולם?
כן. המפורסמת שבהם - נורלי הידועה גם בשם Itchy Boots שקנתה הימליאן משומש בהודו ויצאה לסובב עולם של 60 אלף ק"מ (40,000 ק"מ על האנפילד הראשון ועוד 20,000 על האנפילד השני עד שמסעה הופסק ע"י מגיפת הקורונה העולמית) כשהיא רוכבת לבדה וחלקים רבים של הטיול בשטח ואפילו שטח לא קל. האנפילד עמד במשימה בכבוד עם תקלה אחת משמעותית של החלפת קלאץ' באמצע הדרך. כיום היא בעונה השישית של סדרת ההרפתקאות שלה רוכבת על הונדה CRF 300 Rally.

 

נורלי - Itchy boots - שישים אלף ק"מ על רויאל אנפילד הימליאן

  

לסיכום

אני לא יודע אם רויאל אנפילד התכוונו לזה אבל הם הצליחו להביא לייצור את אחד מאופנועי האדוונצ'ר שטח הטובים ביותר שאפשר למצוא. מנסיעות בעיר, מחוץ לעיר, לבד או בהרכבה, שבילים קלים וגם שטח משמעותי כל זה אפשר לעשות בקלות יחסית עם האנפילד הימליאן תוך כדי נשיאת כל הציוד שצריכים לאדוונצ'ר מושלם.