Tuesday, May 24, 2016

עץ במדבר 3 - ממישור עמיעז לערד

עומדים לפתח הירידה הראשונה. אני בוחן בחשש את התוואי והזוית. שוקי מדרבן אותנו, "ככל שתסתכלו ותחשבו יותר, כך הפחד ילך ויתעצם..". מוש עם הצרצר 250 מתחיל לרדת, נוגע בברקס האחורי והצרצר מתחיל לזרוק תחת לצדדים. החשש מתחלף בפחד, אם בצרצרים נפלה דרדרת מה יקרה לאזובי הדו"ש??  מוש מסיים ואני אוזר אומץ ומתקדם. ביקשתי משוקי שיעמוד בשיא העיקול ".. אם אני מאבד שליטה דחוף אותי מהאופנוע" אני צועק לו. מעדיף ליפול לקרקע מאשר לצנוח למדרון ההר.
מתחיל לרדת, האופנוע צובר מהירות. אני בחצי פאניקה מתחיל ללחוץ על הברקסים. ה ABS מתקתק ללא הפסקה, האופנוע מאיץ כי למעשה אין בלימה אבל גם אין זריקת תחת. מסתדר עם הכידון ,שומר על קו ומסיים את הירידה בשלום. לראשונה הבנתי ממש את חשיבות ה ABS בשטח.


עץ במדבר 3
י===========
רכיבה בנחל סדום בליל ירח מלא היא חוויה שכדאי לכל אחד לעבור מתי שהוא. אור הירח מוחזר מהקרקע באופן מיטבי ואפשר לרכב ממש בלי אורות. המסלול בנחל קל, מתאים לכלים כבדים וכבונוס ניתן לטפס להר סדום, להשקיף לימה, ללגום קפה ולחשוב על אשת לוט.
הטיול הלילי הוא הבסיס. מוסיפים לו לינה בשטח באוהלים אישיים ומסלול יום והרי לכם טיול אדוונצ'ר נחמד. אנחנו פה בקבוצה קוראים לזה "עץ במדבר" וזה היה השלישי שערכנו בשנה האחרונה.

ביקשתי מטל והוא נענה להוביל את הטיול הפעם. נפגשנו בערד בתחנת דלק. רון הגיע עם הג'יפ עם המון נכונות והשקעה באוכל ואלכוהול. לצערינו נתגלתה נזילה חמורה ברכב והוא נאלץ לפרוש למגינת ליבו ולחרדת הצרצרים שוקי ומוש. לחזור הביתה לחיק האשה לא הייתה אופציה מבחינתם אז מיד התארגנו על מינימום הציוד ההכרחי ויצאנו לדרך.
המסלול בנחל מהנה ביותר. עצרנו מספר פעמים להקשיב לשקט ולספוג את אווירת המדבר המדהימה.



 בהמשך עלינו להר סדום להפסקת קפה (רג'ואן) ארוכה ולבסוף פנינו לחניון לילה במישור עמיעז. 


בבוקר התעוררנו בקושי. התמונה בחניון יפה ביותר. שילוב של תחילת הזריחה, צל ההרים ואש הבנזיניה של טל שהכין לנו תה וקפה אסלי.
התכנון למסלול היום היה לעלות את מעלה עזגד ולהתקדם לכיוון ערד דרך הר קומות ונחל דימונה. מסלול של כ 45 ק"מ. מעלה עזגד עבר בסדר. רוני עם ה 990 נכנס לקטע קצת דרדרתי, נפל והמשיך בסיוע החברים.

הרכיבה לאורך הרכס מהירה ומהנה עד לסיום הציר השחור ופניה צפונה לאדום לכיוון הר קומות. הדרך להר יפיפיה, הירידה ממנו תלולה. הדושים הכבדים של רן ורוני הורדו במעקף ע"י טל ושוקי. אבי ירד במהירות גבוהה מדי והתרסק אחרי המדרגה.

המשך המסלול מדהים ביופיו עד המפגש עם כביש 258 שם עצרנו למנוחה תחת הגשר. קצת לפני הגשר פגשנו את הכלבה "עזיזה" שקיבלה מאיתנו אוכל ומים (מינרלים!) לרוב.

בשלב הזה היינו כבר עייפים, גבוליים עם מים, החום הכה בנו והתלבטנו איך להמשיך. התכנון המקורי היה נחל דימונה, אני רציתי רק להגיע הכי מהר לבית קפה ולבסוף החלטנו ללכת בעצת עמית ולקצר את הדרך לערד ולרכב דרך הר כפון וציר הגז. איזו טעות… :)
בשלב הזה אבי רוני ורן החליטו לחתוך הביתה ואנחנו המשכנו. הרכיבה לכוון ההר הייתה מהירה וזורמת עד שהגענו לעליה הידועה כמדרגות הר כפון. שוקי כרגיל טס אותה, אני הייתי באמצע השיירה. תוך כדי טיפוס אני רואה את טל עומד.

חשבתי שעצר כהרגלו לסייע או לתצפת. פתאום אני קולט שאני באמצע קטע אתגרי ואין שום מצב שאני עוצר אחריו. הצלחתי לעקוף אותו, להתגבר על הדרדרת והמדרגה ולחבור לשוקי


אבל היה ברור לשנינו שצריך מיד לרדת לסייע לגמלים. בשלב הזה גם השמש הכתה ללא רחמים ונכנסנו למצוקת מים.
טל עם ה GS הכבד ירד בחזרה למישור על מנת לטפס עם מומנטום מחודש, דן באקט קמיקאזה עלה ונכנס בקיר.
צינור הרדיאטור נקרע ונאלצנו לבצע ניתוח בשטח ומוש נזקק לשני כדורי אקמול 500 להתמודדות עם מכת החום.



לאחר תיקון האופנוע של דן המשכנו לכיוון ערד שם סיימנו את הטיול המאתגר בארוחה חגיגית בארומה.
סיכומו של דבר, היה נהדר! תודה לרון מנדלבאום שהגיע עם הג'יפ לטייל וללוות עם המון רצון טוב אך לצערינו נתקל בתקלה טכנית. לטל סיידמן שהוביל את החבורה בבטחה ועזר לכל מי שהיה צריך, לשוקי שפתח את הצירים, עזר לחברים בכל נקודה מאתגרת ונסח הרבה ביטחון שהכל יהיה בסדר, לאבי על קפה רג'ואן המפורסם ולכל מי שהגיע וצילם ורכב והפך את הארוע למוצלח כל כך.

נתראה בעץ במדבר 4


No comments:

Post a Comment